ב-12 (הכל שעון גרינוויל, דרום קרולינה, שמסביבה מסתובב העולם; אגב, ממחר אני באטלנטה עם הנכדות לכל ימי החג) הכל מתחיל: יום מטורף ממש של משחקים, ותודה לרועי ויינברג שהסכים לכסות את משחקי ה-NBA הערב עבורי כדי שאוכל להתרכז במשחקי הצעירים הנפלאים הללו. אז ככה:

12:00: אוהיו סטייט נגד המפתיעה איובה סטייט

2:30: אינדיאנה עם טובי זלר נגד טמפל (עוד הפתעה!)

5:00: משחק שכולם חייבים לראות כי הוא יכול להיות משחק האליפות, קנזס נגד צפון קרולינה. מלחמת עולם!

6:00: עוד פגז: פלורידה – יחד עם לואיוויל קבוצת ההגנה הלוחצת הטובה בעולם, וזה כולל את כל הזקנים של ה-NBA – נגד מינסוטה הגדולה והפיזית.

7:00: הסינדרלה פלורידה גולף קוסט נגד סן דיאגו סטייט

7:30: לה סאל נגד מיסיסיפי – שתי מפתיעות מצויינות.  עכשיו אתם מבינים מדוע אני חוזה במסך מחולק לארבע, בכל רבע משחק אחר? אני לא יכול לזכור את שם הזוג שיצאנו איתו אמש, אבל המוח שלי יכול לחזות בארבעה משחקים ולהיות 'בתוך' כל ארבעתם ללא בעייה!)

8:30:  מיאמי שלי נגד אילינוי. איזה משחק!

9:30: דוק סוגרת את הערב נגד קרייטון המצויינת. הכל יכול לקרות שם!

בעוד שעה אכניס מאמר על עשרת השחקנים השווים הסתכלות מיוחדת היום. יש לי חצי קילו פיסטוקים מאיראן, 400 דרם גרעיני עפולה (בגרינוויל יש הכל ברוך השם, אפילו חנות "לבנונית-ישראלית" של פיטר אבו-סלול משפרעם!), תאנים מערב הסעודית, תמרים ממצריים, וקפה טורקי מ…טורקיה. אז תוך שעה-שעה וחצי אני חוזר אליכם!

יהיו היום שחקנים שאני ממליץ לחזות בהם שיצליחו ושחקנים שאני מממליץ לחזות בעיון שייכשלו. יהיו כאלה שלא הזכרתי שיככבו. אבל נכון לעכשיו, אלה הם המעניינים ביותר:

1. ג'יימס מיקאל מקדו – צפון קרולינה

בוב מקדו הוא דודו, אבל ג'יימס מצפון קרולינה הוא כוכב בפני עצמו. הוא אתלט מצויין. רץ לאורך ורוחב המגרש בקלילות כאיילה באחו, ויש לו ניתור לשחקים. יש לו אופי ומשחק של NBA, והעיקר בטחון וחוצפה. הבעייה שנתגלתה אצלו במשך העונה היא שלפעמים החלטות המשחק שלו מוזרות ולא מובנות, ולכן השחקן שבתחילת העונה היה בין 5 הבחירות הראשונות, יעשה בשכל אם יישאר במכללה עוד שנה. מה שעוד פגע בו היתה החלטתו של רוי ויליאמס לשחק "סמול בול"  כשפי. ג'יי היירסטון משחק עם הכדור, דבר שהכריח את מקדו לעבור לפרונט ליין ולשחק הרבה POST-UP שזה לא הכוח העליון שלו. הוא בדאבל-פיגרס בחודש האחרון ללא יוצא מין הכלל.

 2. ריימון גלאוויי – לה סאל

ריימון הוא דבר אחד: SCORER. אותו לא מעניין שום דבר אחר מלבד נקודות לצד שמו. לא שהוא אגואיסט, אבל בדיוק כמו יצחק פרלמן שהוא כבר ולכן מכנר, כך גלאוויי הוא SCORER ולכן HE SCORES! הוא יכול לשים את הכדשור בחור בכמה דרכים: הוא אתלט עם צעד ארוך שיכול בשני צעדים להגיע אל פי ההאר, והוא יכול לירות אותם משני אזורי חיוג מהאולם עם 40.6% מאחורי הקשת. מי שזוכר את ה-31 שלו נגד VCU לא ישכח את הבנאדם הזה: 10 מ-18 מהפארקט, 4 מ-8 מדאונטאון. ה-3'6 הזה עם צעד ארוך ויד זהב יכול לקנות לו מקום בסיבוב הראשון בדראפט אם ימשיך לככב בקבוצתו ולנצח עוד משחק או שניים. אחרת כנראה ייבחר בסיבוב השני.

3. גרג מקדרמונט – קרייטון

גרג מקדרמוט הוא אחד השחקנים הגבוהים הטובים ביותר במכללות. הוא 8'6 והחשש היחיד שלי שהוא לא גדול מספיק לשחק פאור ב-NBA ואולי איטי מדי לשחק סמול פורוורד. אבל הוא בסקהוליק יותר מכולם. השחיז על סינסינטי 27 סכינים. הוא מחפש את הסל בכל הזדמנות, וכשאבא הוא המאמן, אתה רשאי לעשות זאת. אל תשימו לב לבייבי-פייס שלו. יש לו אופי (על הפארקט!) כמו של ביל למבייר; במילים אחרות לא איכפת לו לשלוח אותך לבית החולים עבור סל. הוא יהיה שחקן לבן מצויין ב-NBA, אבל השאלה באיזה תפקיד כי הוא מין טווינר שמצליח מאד במכללות אבל ב-NBA זוהי אוקפה אחרת. המאבק שלו הערב נגד פמבלי הוא מאבק לפנתאון.

הבן (גרג) והאב המאמן (דאג)

4. שרווד בראון – פלורידה גולף קוסט

הצעיר הזה המציא את המושג "VERSATILITY בכדורסל. בתיכון איש לא שמע על ה-4'6 הזה, אבל המקומיים כן שמעו והביאו את הצנום הזה המסוגר לשחק באותה יעילות בפנים ובחוץ. הוא גם המגן הטוב ביותר של הקבוצה הזאת מפלורידה שאיש אםילו לא יודע מי היא והיכן היא נמצאת (אתמול הסברתי הכל, לאלה שקראו). נגד ג'ורג'טאון ביום ששי הוא קבר 24 עם 9 ריבאונדים. אלא אם כן הוא יוביל את פלורידה גולף קוסט רחוק בטורניר, עתידו של הסניור הזה הוא כנראה בהפועל חולון.

5. בן מקלמור – קנזס

מה שיש לי לומר על המקלמור הזה הוא דבר פשוט: הוא שחקן מכללות אופטימלי. לא יודע על ה-NBA אבל מכללות? הוא נולד למשחק הסוער של המכללות. הוא יורה 50.5% מהפארקט ו-43.9% מאחורי הקשת. הוא כמעט לא מכריח זריקות ונותן למשחק 'לבוא אליו'.  את משחק ה-30 נק' שלו נגד קנזס סטייט  בנצחון 62-83 צריך למסגר. הוא יהיה אחד הנבחרים הראשונים בדראפט – לבטח בין עשרת הראשונים – אבל מחר אכתוב מאמר בקשר להשפעה הפסיכולוגית של הצלחה בטורניר על בוחרי הדראפט…בכל מקרה הוא יהיה שחקן NBA אוטנטי משך שנים רבות.

6.  דשואן ת'ומאס – אוהיו סטייט

אחד הסקוררס הטובים בכל המכללות. הוא יכול לקבור אותן מקרוב, מרחוק, ומחצי מרחק, רק תשקשו ותסמנו מהיכן. העייתו בתחילת העונה היתה מוזרה: הוא קלע רק 62% מהקו בעוד שמהפארקט הוא הוא קלע כמעט באותו דיוק – 50.4%! אז מה הוא עשה? החל להתאמן ושיפר את הפאולים ל-85.5%! ביום ששי נגד איונה הוא קלע 8 מ-12 ל-24, הכמות והדיוק הרגילים שלו.  הוא אחד מאותם שחקנים שהמשך מוצלח בטורניר יכול לעשות ממנו לוטרי-פיק. אחרת הוא יכול ליפול אפילו לתחתית הסיבוב הראשון, או אפילו לסיבוב השני כי ישנה לו בעייה אחת שחשובה ב-NBA: הוא לא נחשב לאתלט מעולה.

7. ג'ף ווית'יי – קנזס

הענק הזה של קנזס הוא השחקן העניו, הביישן, והשקט מכולם. הוא יהיה לפחות ניק קולינס ב-NBA אבל לדעתי אפילו יותר טוב. הוא חסם 7 כדורים נגד ווסטרן קנטקי שכמעט עשתה הפתעה לדורות. קנזס ניצחה בשיניים, ובזכות ג'ף הענק הלבן, הממשיך במסורת של סנטרים ענקים מקנזס הבאים ל-NBA כמו סרט נע. עד לפני שנה איש לא לקח את השחקן השקט הזה ברצינות, אבל היום הסיפור הוא שונה לחלוטין, ואם הוא יחגוג נגד הסמול בול של צפון קרולינה, הוא יקפוץ גבוה מאד בדראפט של השנה.

8. שיין לרקין – מיאמי

שיין הוא ה-MIP בין כל שחקני המכללות. השיפור מהעונה שעברה לעונה הזאת הוא מטאורי. הצורה בה הוא מנהל את קבוצתו ראוייה לסניור, או לאיזה רוקי ב-NBA, לא לסופומור בן 19.5 כמוהו. אגיד זאת בשפה פשוטה: אין הרבה פוינט גארדים במכללות טובים ממנו.  מה שהוא עשה במשחק הגמר של ה-ACC לצפון קרולינה היה לא פחות מכביסה: 28 חיצים, 7 חלוקות, 5 קרשים. הוא יהיה שחקן NBA אבל אני מקווה בשבילו שיחכה עוד שנה-שנתיים: יכולתו היא סרברלית. הוא גם קלעי מצויין. הוא יכול להיות מין מרק פרייס כזה. אבל הייתי מעדיף שיחכה עוד שנה: ההוריקנס מאבדים שני-שליש קבוצה, ואם הוא יצליח להנהיג חבורת פרשמנים כג'וניור, מקומו כלוטרי פיר יהיה בטוח ב-2014. ואם, אם הוא ישחק יום אחד במיאמי היט, היש לכם מושג איזו חגיגה היספנית תהיה שם?

9. קודי זלר – אינדיאנה

אין הרבה 7-פוטרס – אוקיי, 2.13 מ' –  המסוגלים לרוץ כמוהו במעלה ומורד הפארקט. רגע, האם אתם רואים שהגבלתי את האמירה למכללות? אני מתכוון "בכל עולם הכדורסל, כולל יורוליג". וכן, כולל NBA. האם יהיה טוב יותר מהאח הגדול? אני מאמין שכן, אבל עד שהוא לא משחק נגד יואקים נואה או זאק רנדולף לא נדע בבטחון. כל הסימנים שהוא מוכשר יותר מקייל, אבל מה זה חשוב למעשה? בואו נדבר על הבלונדיני הזה כשלעצמו: מעלתו היא שהוא יכול לצאת החוצה ולגרום נזק רב משם. תראו זאת בעוד כמה שעות נגד טמפל.  יומו הגדול היה נגד הבקאאייז מאוהיו סטייט בנצחון 68-81 כשהוא קובר 8 מ-11 ל-24 עם 8 ניקויים. הוא יהיה לוטרי פיק אבל לדעתי לא ייבחר ראשון. למה? כי הוא "SEVEN FOOT TWINNER" אם אתם עוקבים על מה שאני מנסה לומר: ענק בגובה 2.13 או 2.14 המשחק כמו פאור-פורוורד או אפילו סמול פורוורד לעתים. זו יכולה להיות מעלה גדולה, אבל גם חסרון גדול!

10. מייסון פלמלי – דוק

עד הראשון לינואר הוא היה 'שחקן השנה' בכל הפנקסים. שני הפסדים מוזרים של  דוק לקחו ממנו כנראה תואר זה. הוא מנתר מצויין לייצור עם עור לבן, ואוהיו סטייט למדה זאת על בשרה בטחינה על ידיו של 21 חיצים ו-17 הורדות. ב-NBA הוא לוטרי פיק בטוח, והוא יהיה בליגה שנים רבות אבל הצלחתו תלוייה – כמו הצלחת כל סנטר אחר – ביכולתו לפתח POST GAME רציני, דבר שבינתיים אין לו, כי הוא לא זקור לו במיוחד. במכללות פוסט גיים לא עובד טוב כמו במקצוענים. הוא יהיה הפלמלי השני ב-NBA, והשלישי – פרשמן בדוק – בדרך!

אחרים:

11.פטריק יאנג – פלורידה

12. ג'מל פרנקלין – סן דיאגו סטייט